פרק שישי | השוואה בין השפה העברית המבטאת את הייחודיות היהודית, לבין השפה האנגלית המבטאת את ייחודיות התרבות המערבית

מבוא הדיון בפרק זה מסתמך על שני הפרקים הראשונים . אדגים בו את ההבדלים בין השפות במושגי מפתח מרכזיים , מושגים שמרכזיותם נובעת מחיוניותם להבנה ( מחשבה ) ולקיום של האדם בהקשר החברתי בכלל ובהקשר הדמוקרטי בפרט . לנוכח המושגים האלה אבחן את דבריו הבאים של וורף : אני מאמין כי אלה שיש להם חזון של עולם עתידי המדבר בשפה אחת בלבד – ותהא זו אנגלית , גרמנית , רוסית או כל שפה אחרת – מחזיקים באידיאל מוטעה , ויעשו להתפתחות הרוח האנושית שירות רע ביותר . תרבות המערב הגיעה , באמצעות השפה , לניתוח ארעי של המציאות , והיא אוחזת בו בנחישות כבניתוח סופי , ללא כל צעדים מתקנים . הצעדים המתקנים היחידים מצויים בכל אותן שפות אשר במשך עידנים של התפתחות עצמאית הגיעו לניתוחים ארעיים אחרים , אך הגיוניים באותה מידה . ( וורף , ( 129-128 : 2004 היהדות הכירה בסכנה שבשפה אחת לפני אלפי שנים והזהירה חד-משמעית מפניה באמצעות הסיפור על אודות מגדל בבל . יתרה מזאת , קירש ( 2006 ) הראה כי אפילו את היחסים שבין המתמטיקה לפיזיקה אי-אפשר לבטא בשפה מתמטית אחת . לפיכך לא זו בלבד שכמיהה כזו בתחום המחשבה החברתית היא חסרת שחר והרסנית , אלא ...  To the book