פרק רביעי | 'האמת' כמדע ועיצוב התרבות המערבית המודרנית

מבוא כפי שאראה להלן , התקופה המודרנית מתאפיינת בהתחזקות התביעה להתבסס על היכולות הרציונליות של האדם ככלי לביקורת המציאות . לנוכח ההכרה שהלוגיקה המהותנית האריסטוטלית אינה חפה מטעויות , התגברה התביעה לבקר את החשיבה הרציונלית עצמה . במקביל למגמה זו התפתחה הגישה האמפיריציסטית . לפי גישה זו , הרציונליות לא יכולה להיות ' אובייקטיבית , ' כיוון שהיא כלי חשיבה אנושי . הדבר מעמיד בסימן שאלה את יכולתה להגיע לאמת . לפיכך יש הכרח לפתח מתודות הנשענות על גילוי החוקיות שבמציאות תצפיות שיטתיות , לרבות ניסויים יזומים , אשר יאפשרו לגלות את החוקיות הקבועה הקיימת במציאות . החיבור בין הרציונליות לבין המתודה האמפירית , תוך כדי מתן עדיפות לאחרונה , גיבש את הלוגיקה הפוזיטיביסטית ( לוגיקה פונקציונלית . ( קאנט היה זה אשר ניסה לחבר בין השתיים . הצלחת התפיסה הניוטונית במדע , בד בבד עם התגברות ההכרה שההישענות על רציונליות ביקורתית – לרבות ביקורת הרציונליות – אינה מספקת ודאות מוחלטת ( על הסיבות לכך אעמוד בהמשך , ( הביאו להתגברות התביעה לשלב בין שתי התפיסות . השאיפה הייתה לחבר בין לוגיקה פונקציונלית , ששיא התפתחותה ב...  To the book