פרק שלישי | יחסה של התרבות המערבית אל 'האמת' וצורת החשיבה שפיתחה

מבוא ברור בעליל שאי-אפשר לדון בכלל התרבות המערבית בספר אחד , קל וחומר בפרק אחד בספר . בסעיף זה אני דן בסוגיה אחת ששתי פנים לה , סוגיה המהווה את עמוד השדרה של כל התרבות המערבית : יחסה של תרבות זו אל ' האמת' והדרך להשגתה . אין זה מקרה שאני כותב ‘ דרךש בלשון יחיד . כפי שאראה בהמשך , מאז סוקרטס ועד לתקופה הפוסטמודרנית המכנה המשותף לכל התרבות המערבית היה התפיסה שיש רק אמת אחת ולא יכולה להיות יותר מאחת . זהו קריטריון מרכזי ומהותי בתרבות המערבית . בהתאם לכך התקבלה ההנחה כי יכולה להיות רק דרך נכונה אחת לגילוי האמת ולהוכחתה . ההנחה הזאת התקבלה למרות המחלוקת ארוכת השנים בין התפיסה הפילוסופית של אפלטון בדבר גילוי או ' האצלה' לבין תפיסתו של אריסטו בדבר הוכחה רציונלית . כבר בימי הביניים היו ניסיונות לאחד בין שתי התפיסות האלו ולראות בהן שתי דרכים המשלימות זו את זו . מטרת ניסיון האיחוד הייתה ליישב את הסתירה ביניהן בנושא ההתגלות האלוהית . הניסיון לאחד בין שתי הגישות ולראות בהן שתי פנים של אותו המטבע – 'האמת' – התחזק בתקופה המודרנית . החלוקה לשלוש תקופות – התקופה הקלסית , בעלת הרציונליות המהותנית ; תקו...  To the book