פרק ראשון | יחסה של התרבות היהודית אל 'האמת' ואופני החשיבה הייחודיים שפיתחה

מבוא היהדות המקראית היא זו שביטאה לראשונה את רעיון האלוהות המוחלטת . בכך היא הביאה אל העולם את הרעיון בדבר קיומה של ' אמת מוחלטת . ' סוגיה זו תוצג בקצרה בסעיף הראשון בפרק זה ותשמש בסיס לדיון בנושא המרכזי של הספר . הסעיף השני בפרק הוא אולי החשוב ביותר בספר זה ; הוא עוסק במחשבת חז״ל , כפי שזו התפתחה בתקופת המשנה והתלמוד , ובאופני החשיבה הייחודיים לה . כבר בראשית המאה 20-ה אפיין אותה מקס קדושין כחשיבה ‘ אורגניתקונוטטיביתש ( הולץ , , ( 1978 הגדרה אשר על משמעותה אעמוד בהמשך . הבלטת המאפיינים הייחודיים למחשבת חז״ל ולאופני החשיבה שלה תאפשר לבחון את חשיבותם וחיוניותם למחשבה האנושית , ובפרט בימינו אלה . בפרק זה גם אערוך השוואה בין השפה העברית במשמעותה החז״לית , משמעות המבטאת את אופני החשיבה החז״לית , לבין השפה האנגלית המייצגת את התרבות המערבית המודרנית-פוזיטיביסטית . קדושין מראה כי העברית החז״לית נשענת על ‘ מושגי ערךש ( שם , ( מונח שמשמעותו קרובה לזו אשר אני מייחס ל'מושג' בהקדמה לספרי . המשמעות הזו שונה לחלוטין מהמשמעות שהתפתחה בתרבות המערבית מאז אריסטו . בסעיף השלישי בפרק מובאת סקירה קצרה של ה...  To the book