עוזרת בית

לאה , ילידת עיראק , מתפרנסת כעוזרת בית . לאחרונה החלה בפעילות ציבורית בשכונתה . לאה מספרת על ע בודתה ועל יחסיה עם המשפחה המעסיקה אותה , על פעילותה הציבורית ועל התמודדותה עם התנגדות בעלה לפעילות זו . היא עומדת גם על אפשרויות החינוך הירודות העומדות בפני ילדי שכונתה , ועל התיוג השלילי של שכונתה . לאה : אני לא עובדת קשה . אין לי להרים , ואין ילדים ואין כלום , ויש לי מפתחות ואני עובדת לבד ואני עושה מה שאני רוצה ואני מגיעה בתשע לעבודה . אני באה , אני נוסעת- ברבע 12-ל אני יוצאת , ב 12 ורבע אני כבר בבית , את מבינה ? אני לא מוגבלת שמה . חוץ מזה , יש לי יחס מיוחד - אנחנו יוצאות יחד , שותות כוס קפה , היא באה אלי לכוס קפה , אני באה אליה , אנחנו יש לנו נושאים , מספרת לי את כל הבעיות שלה , מה יש לה , מה אין לה , אם זה הילדים שלה , אם זה במסגרת העבודה שלה . מה שיש בה - יש בה יושר . היא יכולה לספר לך דברים שאדם לא היה מספר על עצמו . היא מייפה אותם בצורה יפה , בכל אופן יש לה מעמד , היא מזכירה ראשית . אני עושה קודם כל מה שאני רוצה . לא קיים שתגיד לי זאת : "תעשי חלון " ! אני עושה חלון כל כמה חודשים , אנ...  To the book