|
|
עכשיו אפשר לחזור להבחנה בין יופי חופשי ליופי נלווה , ולהבהירה באותם מונחים עצמם . הואיל והקביעה כי משהו הוא יפה היא קביעה רפלקטיבית — וזאת עד כמה שהיא ביטוי של פעילות השיפוט הרפלקטיבי — גם הקביעה כי משהו הוא יפה היא בבחינת "מקרה מוצלח . " אך המגבלה המפורשת בהקשר זה היא שלעולם אין אנו יכולים לדעת באיזו מידה היתה קביעתנו קולעת ( סעיף , 8 עמ' . ( 48 כלומר , מידת טוהרו של השיפוט האסתטי צריכה אף היא להיות מובנת במונחים של הקרבה האסימפטוטית . כמו כן ראינו כי הבחנה זו בין יופי חופשי ליופי נלווה באה לידי ביטוי במגבלה שהיא מהותית לשכל האקטיפי , ואשר נוגעת לאי האפשרות להעמיד סינתזה אובייקטיבית טהורה . כזכור , הבעיה היא בכך שבאופק התודעה חייבות להימצא תמיד תודעות מלוות , אשר מצד עצמן הן ביטויים של תכני סינתזות : או של הסינתזה האובייקטיבית , או של הסינתזה הסובייקטיבית , או של הסינתזה האסתטית — דבר זה הוא , כאמור , מטבע העניין כאשר מדובר בשכל אקטיפי . ' בדרך זו או אחרת ניסיתי גם להראות שמדובר כאן בבעיית השניות על צד ה"היפוך" שלה , הווי אומר , הצורך לשמר את השניות . צורך זה בא על ביטויו בקביעה שסינת...
To the book |
|
|