|
|
הפרדוקס בניסוחו האחרון צריך להוביל לשיקול האומר שאחדות בין הסתכלויות למושגים איננה בהכרח ביטוי להכרה . אם ניתן יהיה להראות זאת , הרי זה עשוי להיות פתח לפתרון הבעייתיות הכרוכה בניסיון להסביר רפלקסיה תודעתית המוסבת על אופן קישור הדימויים , שמנותקת לכאורה מן התוכן של הסינתזה . בשלב ראשון אנסה להראות שהאחדות בין הסתכלויות למושגים היא תנאי הכרחי להכרה , אך לא תנאי מספיק 1 כדי שתיווצר הכרה צריך להיות מעורב גורם תודעתי נוסף , מלבד כוחות הדימוי המעמידים את דימויי ההסתכלויות והמושגים . כבר רמזתי על כך קודם לכן , כאשר אמרתי שאי מודעות היא תנאי הכרחי לאפשרותה של הסינתזה הסובייקטיבית ( עמ' , ( 114 ואי מורעות וו צריכה לבוא לידי ביטוי באי החלה בפועל של המושג האמפירי על האובייקט שלו . מצד אחר , ראינו גם כי המושגים האמפיריים בכלל הם תנאי הכרחי לאפשרותה של הסינתזה הסובייקטיבית ( לעיל , עמ' , ( 49 עד כמה שרק הם עשויים להוות את המקור לתכניה . בהתאם לכך אנו אמורים להבין כי ההשתקעות בפועל בסינתזה הסובייקטיבית מציינת מצב תודעה שבו מושג אמפירי אינו מוחל בפועל על האובייקט שלו , כלומר אין מודעות לאובייקט זה ; ...
To the book |
|
|