|
|
תורת הסכמטיזם היא המסגרת העניינית הראשונה שכוח השיפוט מקבל בה ביטוי ממשי . כוח השיפוט משמש כאן בהקשר של העמדת הסכמות הטרנסצנדנטליות בהתאמה לקטגוריות . קאנט אמנם מציין כי " כוח השיפוט הוא כישרון להעמיד תחת כללים , כלומר , להבחין , אם משהו כפוף לכלל נתון — ( casus datae legis ) או לאו" , ( 171 , B ) אך עם זאת הוא מציין , כי אין בכוחה של הלוגיקה הפורמלית לייסד כללים בעבור כוח השיפוט , שכן כל ניסיון לייסד כלל כזה , המורה כיצד להבחין אם משהו כפוף לכללים או אינו כפוף להם , נצרך מצד עצמו להוראתו של כוח השיפוט . ( 172 , B ) זה נראה כמעין הסתבכות ברגרסיה אין סופית של מתן כללים לכללים , או אפילו כמעין מעגליות שבה כוח השיפוט צריך כביכול לקבוע את הכללים שעל פיהם הוא עצמו פועל . אבל אי אפשר — ומכל מקום לא בהקשר הנוכחי — לראות בזה אוטונומיה , שכן גם היצור האוטונומי פועל , בסופו של דבר , על פי כללי הלוגיקה הפורמלית . כך , אם נתייחס למשל לצו הקטגורי , נראה שהגם שהוא נקבע בדרך אוטונומית , הוא כפוף מיסודו לעיקרון לוגי הכרוך במעין סתירתיות , כלומר הגם שהמחוקק הוא אוטונומי , הוא לא ירצה להעמיד חוק מוסרי ה...
To the book |
|
|