הזמן

אד ' ~ חידה TT לני הזמן TI לא T" ' נדענו : V ההוה , התעיף עיניף ואיננו , העתיד הליט פניו באדרת , T V " V V- T TT ותחתיה אולי תעמד הבהרת ; העבר לבד ראינו ונדעהו , " T" - * T ~ 1 T T V אבל כבר חלף , לא נשוב נראהו . T T ' ~ T T : T - ; אכן דעת העתיד אך הוא יורנו , לא נירא מפניו לא יפחידנו . T ; - TT " העבר נ # זל , גם נ # ק אותנו , ככה T T T V T גם "T העתיד - T - ? T ' V יע *^ -: - * . ה עמנו . T T ' לכן I" T כה דבר - הזמן : ' :- לכל : T בני •? אדם T TT יחד ; - # אלו פי העבר ולא תפחדו פחד , 1 ותחתיה אולי תעמוד הבהרת - 'בהרת' על-פי ויקרא כג , כת . יש להביט לעתיד , אף כי אולי הוא צופן בחובו חולי . 'בהרת' נהוראה של מחלת עור קובעת את האסוציאציות הפיוטיות של השיר , את הנשיכה ואת העצמים הדוקרים ומגרדים : החוחים והקמשונים . בו קמעוני . - . 1 וחוחי , - ובו גם פרחי : , T 1 והיה כל הנ ^ וך וראה אותו וחי . T TT : T TT T T : מינסק , ט' אלול תרל"ט 2 המשך האסוציאציה הפיוטית של הנשיבה ברמיזה אל נתש הנחושת ( על פי דברים כא , ט . (  To the book