|
|
כפי שכבר צוין , סיבות להבדלים בין "לשון מקרא" לבין "לשון חז"ל" הן רקע שונה של תרבויות . בתקופת המקרא היו חיי צאן ומרעה , ואילו בתקופת חז"ל היו חיי מסחר ותרבות מפותחים . הלשונות שבהן דיברו בתקופת המקרא : מצרית , אכדית , מואבית , פיניקית , אוגריתית , עברית וארמית . הלשונות שבהן דיברו בתקופת חז"ל : פרסית , יוונית , עברית , ארמית ורומית . על לשון מקרא אנו לומדים מן התנ"ך ומתעודות עתיקות , כגון מצבת מישע , כתובת השילוח , מכתבי לכיש , לוח גזר . על לשון חז"ל אנו לומדים מהתורה שבעל-פה , דהיינו : מהמשנה , מהתוספתא , מהמדרשים ( מדרשי הלכה ומדרשי אגדה , ( מהתלמודים : תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי וממגילות ים המלח . בכל אחת מהלשונות מערכת דקדוק , אוצר מילים , תחביר וסגנון האופייניים לה . הגורם העיקרי להבדל בין לשון חז"ל לבין לשון מקרא הוא שהשפה הארמית שהובאה מבבל והתפשטה בארץ ובארצות האזור השפיעה רבות על לשון חז"ל . כמו כן , בלשון חז"ל קיימת מגמה לפשט את העברית ( כלומר להפוך אותה לפשוטה יותר . ( בלשון חז"ל בוטלו הצורות המאורכות ( עתיד מאורך , ציווי מאורך ) וכן הצורות המקוצרות ( עתיד מקוצר , ציווי מקוצ...
To the book |
אלחנן זינגר
|
|