|
|
בתקופה הקדומה השתמשו בכתב העברי העתיק . הכתב העברי העתיק נקרא כתב "דעץ , " ובו נכתבו הטקסטים המקראיים עד לזמנו של עזרא הסופר 450 ) לפנה"ס בערך . ( עזרא החליף כתב זה לכתב מרובע - הכתב האשורי , המשמש עד היום . כדי להבין את התפתחות של הכתב העברי העתיק ( כתב דעץ ) חשוב לציין ראשית את הכתב הכנעני - הכתב האלפביתי שהיה באזור ארץ-ישראל וסוריה . הוא הומצא באמצע האלף השני לפני הספירה ( במאה 15-ה לפנה"ס , ( ופיתחו אותו הכנענים תושבי האזור . מהכתב הכנעני ( הכתב האלפביתי ) התפתח האלף - בית הפניקי ( הלבנוני . ( יושבי צור וצידון המשיכו להשתמש 22-ב הסימנים שיצרו הכנענים , והכניסו בהם שינויים קלים . מן הכתב הפיניקי התפתח הכתב העברי העתיק ( דעץ ) במאה 10-ה לפנה"ס בערך . בתקופת בית ראשון , בימי המקרא , השתמשו בכתב העברי העתיק ( דעץ ) בני ישראל וכן המואבים , העמונים והאדומים ( בימינו משתמשים בו השומרונים . ( בכתב זה נכתבו במקורם חלק מהטקסטים המקראיים . הכתב הזה מופיע , למשל , גם בכתובות עתיקות מתקופת שאול ודוד ( שנת 1000 לפנה"ס בערך ) כמו "לוח ג › זר" - לוח חקלאי המציין פעולות חקלאיות שונות ואת חודשי העבו...
To the book |
אלחנן זינגר
|
|