מורה לחיים מיריק שניר

סופרת ילדים . אם לתשעה : אחיעד , שיהר , רעות , אליאור , ידור , נדר , יחל , תהין ונהר , שנפגע קשה בראשו בתאונת דרכים . סבתא ל 20 נכרים . גדלתי בקיבוץ כפר גלעדי למשפחה של שנים עשר אחים ואחיות . ישראל ואני ילדנו וגידלנו תשעה ילדים . גודלה של המשפחה לא נבע מעניין דתי או עדתי . הוא היה יוצא דופן בסביבת הקיבוץ , ואף מגונה במידה רבה . אהבתי ילדים , ובחרתי בחינוך מיוחד כמקצוע . משנולדו ילדי , חשבתי שהתפקיד המרכזי שלי הוא לדאוג שהלב הייחודי שאיתו הגיעו לעולם יתעצב בדרכו . יהיה ליצירה . לא אחת ניצבתי בינם לבין המערכת המכוונת לאחידות . רציתי את ילדי מאושרים , בוראים את דרכם , יוצרים , מציירים , מלחינים ומעשירים את רוחם . ציונים לא היוו אמת מידה רלוונטית עבורי . בסביבות גיל ארבעים עזבנו את הקיבוץ וטסנו לארצות הברית בעקבות עבודתו של ישראל . בבית עץ מקסים , על שפת נהר בדרום ג'ורג'יה , הייתי האמא המאושרת בעולם . לראשונה בחיי הם רק שלי ואני לא צריכה להתחלק בהם עם אף אחד . התענגתי על גידולם , והשתדלתי לחלק ברגישות את התייחסותי ביניהם . קיימנו אסיפות משפחה שבהן כל אחד הציע נושאים לשיחה וקיבל התייחסות מ...  To the book