|
|
מנכ"ל רשת מלונות דן . אב לשלושה , בהם ירון ( בן , ( 44 איש עם אוטיזם . לפני חודשים מספר נפטרה אשתי , אילנה , ממחלת הסרטן . במשך ארבעים וארבע שנים גידלנו יחד את ירון , בננו האוטיסט . בצד ההתמודדות הפרטית עם האובדן , עמד בפני אתגר קשה מנשוא : להסביר לירון שאמא מתה . שאמא לא תשוב . איך מסבירים דבר כזה לילד כזה ? איך מבטאים במילים את הפרידה הנצחית ? איך מתווכים את האובדן , הגעגוע , השינוי התהומי בין מה שהיה לבין מה שיהיה ? איך מבטאים את כל אלה בפני מי שכל שינוי מטיל בו אימה ? שתפיסתו נטועה עמוק ב"כאן ועכשיו" ללא שום יכולת לחשוב בצורה מופשטת ? מה אומרים כשהוא שואל : "מתי אמא תבוא לבקר " ? אנחנו , שהיינו דור המייסדים של המוסדות לאוטיסטים בארץ , לא עצרנו מעולם להרהר בסוגיה הזאת . בסוגיית הפרידה . המצב של אילנה היה קשה . היא סבלה כאבים איומים והיה ברור שזה הסוף . אחרי הלוויה נסענו אל ירון לכפר עופרים , שם הוא מתגורר . הסברנו לו באופן הכי פשוט וברור שאמא היתה חולה , אבל התרופות לא עזרו לה ובסוף היא מתה וקברו אותה באדמה . אף פעם לא הצלחתי לאמוד כמה מתוך מה שנאמר לו באמת הופנם . אחר כך לקחנו אותו...
To the book |
|
|