ברוש לבדו ענבל דרומי (שם בדוי)

אמא להנהיא , ( 9 ) ליאיר , ( 7 ) ילד עם תסמונת אספרגר , ולאבשלום . ( 3 ) " כל בית צריך מרפסת " , כתבה הסופרת רינה פרנק מיטרני . יכול להיות שהיא צודקת . אבל אני חושבת שכל בית צריך יאיר . ועוד יותר : כל כיתה צריכה יאיר . לפחות אחד . למה ? כי יאיר עושה אותנו אנשים מדויקים יותר , כמו הביג בן בלונדון שעל פיו היו כולם מכוונים את שעוניהם , לפני שהשתלט עלינו העולם הדיגיטלי . לא משאיר מקום לטעויות . יאיר הוא המון יופי , חוכמה דקה ורגישות , ארוזים בתוך תיבה משוכללת עם מנעולים מיוחדים . בתוך התיבה הזו יש גם דברים אחרים , ואם אתה טועה - אתה מעיר אה השדים . הם כבר ידאגו לתקן את הטעות . והטעות יכולה להיות קטנה . זעירה . כמעט מיקרוסקופית . כזאת שכולנו עושים כל הזמן . מישהו אחר לא היה מבחין בה . הרי אנחנו לא תמיד מכוונים להגיב נכון . גם אחרי שקראנו את כל ספרי ההדרכה ההורית , השתתפנו בקורס של אדלר , ראינו את כל התוכניות של ד"ר פיל או פרופ' עמוס רולידר ולמדנו איך נכון להגיב ומה נכון לעשות - עדיין מתפלק לנו . לפעמים אנחנו פשוט עייפים מדי , עצבניים מדי או סתם חשבנו על עצמנו ולא על הילד . מותר . אבל עם יאי...  To the book