מסעותי עם קטנתי יעל יקואל

עורכת דין . אמא לעתליה ( 9 ) עם מוגבלות שכלית התפתחותית ועם פגיעה מוטורית , רעות ( שנתיים וחצי ) ונועה שזה עתה נולדה . חלק מהכתוב לקוח מתוך הבלוג של יעל , "מסעותי עם קטנתי . " אומרים שאמא תמיד יודעת . "אינטואיציה אמהית" קוראים לזה . לא יודעת אם יש לזה הוכחות מדעיות , אבל כשעתליה היתה בת שישה שבועות אמרו לי שהכול בסדר , למרות שחשבתי שלא , ולמרות שמעולם לפני כן לא הייתי אמא . בגיל תשעה חודשים אמרו שזו רק היפוטוניה קלה . אחר כך דיברו על עיכוב בהתפתחות . היום היא בת שבע , ואף אחד כבר לא אומר כלום . עתליה פגועה מוטורית וקוגניטיבית . פגיעה ללא שם . אמא תמיד יודעת . להיות אמא לילדה עם צרכים מיוחדים זו חוויה כמעט בלתי נתפסת , לא רק בגלל שקשה לדמיין איך זה מרגיש מבפנים . זה בעיקר בגלל הפחד שמחלחל בכל יום מן הסביבה . הפחד שאולי גם לנו תיוולד ילדה כזאת . והפחד הזה מאיים על כל כך הרבה אנשים , שהם דוחקים בבהלה כל סדק שנפער בביטחון ש"לי זה לא יקרה . " אני מבינה אותם . גם אני הייתי שם . לאורך כל ההיריון שמרתי על עצמי והקפדתי למלא אחר כל ההמלצות : לא לעשות אמבטיות חמות בשליש הראשון , לא להשתכשך בג'קוז...  To the book