מתן-חיים רן יגיל

סופר , עורך ומבקר . אבא למתךחיים שמתמודד עם שיתוק מוחין ועם מוגבלות שכלית בינונית ולאושרת ( בני ( 10 ולאור משה ( כן . ( 7 אני לא יודע מתי התחלתי לשבת במרפסת על ארגז הצעצועים ולהביט אל קצה הרחוב , מקום שם עומדים העצים המוארים באורות קלושים , כאילו משם תבוא הישועה . זה משהו שזקנים עושים . אני חש נועם פושה באיברי בכל פעם שאני מתיישב שם , בוהה , וחולפת לה חצי שעה . זה קצת מדאיג אותי . בעבודה בעיתון חזרה העורכת שקיבלה אותי לפני שבע שנים לעבודה . "הלכתי , חזרתי , ואתה נשארת במקומך באותו תפקיד ועם אותה משכורת . יפה , אתה מתקדם בחיים " , אמרה . בתחילה חשבתי לומר , תראי , אבל יש לי בעצם עולם פנימי עשיר , אני כותב , אני מוציא לאור כתב עת , עורך ספרים של אחרים . אבל נמלכתי . מה אכפת לי . ממילא כמעט הכול מאבד משמעות . אבל בלילה אני ישן ככה ככה . לפעמים אני חולם שמתן מדבר . הוא ניגש אלי למיטה , עומד מולי עם השיער הבלונדיני מקלות שלו , כמו של הפסנתרן ריצ'רד קליידרמן , ועיניים כחולות כמו שני אגמים , כשמאחוריו דולק האור הצהוב של השירותים , ואומר לי , "אבא , אני צריך פיפי " . מתן אינו מדבר . הוא נולד ש...  To the book