ג. הדימוי

הדימוי הוא הממד השלישי של הדת . הוא אינו משהו ראשוני , בלתי אמצעי , אלא סיכומו של תהליך רב ממדי אשר בו הקדוש מעוצב כקדוש . הדימוי נוצר על ידי ניתוק מן הפולחן ועל ידי גילום . א . ניתוק וגילום הפולחן והאמונה הם נתינת הקדושה לדבר , ואילו הגילום הוא נתינת הדבר לקדושה . הוא הפעולה המספקת לקדושה דבר שייעשה קדוש על ידי 31 על האמונה ראה להלן , עמ' . 64-62 סינתזה אתה . הפולחן יוצר את ההיבט האונטולוגי של הקדוש והגילום את ההיבט האונטי שלו . הגילום הוא יציקת תוכן אונטי לפולחן , סינתזה של הדבר עם הפולחן , של האונטי עם האונטולוגי . כאשר אלוהים מופיע הוא צריך גם להיות מובן בדרך כלשהי . מטרתו של הגילום היא לדעת את האל , לדעת את מי אני עובד . הגילום הוא סיומו של תהליך דתי שמתחיל בטאבו , בריטואל , ובפולחן ועם זאת הוא התחלת פירוקו של התהליך הזה . כי כאשר מדברים על דברים תאורטיים מתרחקים מן הפעולה , מן הצד האונטולוגי , עד שברגע מסוים הצד האונטולוגי נשכח ונעלם . כך מתרחש תהליך הגילום מאבן לאל : האדם רואה באבן קדוש , קודם על ידי טאבו , אחר כך על ידי ריטואל , אחר כך על ידי פולחן ( הצד האונטולוגי ) ולבסוף על ...  To the book