בית המשפט מגדיל את כוחו

מינויו של שמגר לנשיא השלים את חילופי הדורות בבית המשפט העליון . איש מבני הדור הקודם , דור המייסדים ומניחי אבני היסוד , לא נותר על כס השיפוט . לאחדים מהשופטים - כגון מרים בן פורת ( שמונתה לסגנית הנשיא , ( משה בייסקי ושלמה לוין - היה אמנם ותק שיפוטי גדול יותר , אך הוא נצבר בערכאות נמוכות יותר ואינו נספר בשיטת הסניוריטי . גם שופטים אלה היו בני דור צעיר יותר מדור המייסדים , אך היוו לפחות גשר בין תור הזהב של העליון לתקופה החדשה , תקופת האקטיביזם השיפוטי . נשיא חדש מקבל לניצוחו בית משפט שהרכבו נקבע בתקופת קודמיו , אף שגם אז היתה לו השפעה כלשהי על המינויים . אם תקופת הכהונה של הנשיא ממושכת , ובהרכב נמנים שופטים מבוגרים , עשויה להיות לו השפעה מכרעת על הסגל החדש שמתגבש . ובמקרה שלנו : עם מינויו של שמגר כיהנו עמו עוד 12 שופטים , מהם שניים במינוי זמני . כאשר הוא פרש , נותרו רק חמישה מהם על כס השיפוט . האחרים , שמונה במספר , מונו כולם בתקופתו . בראשית דרכו כנשיא היו בעליון שלושה שופטים שהגיעו במישרין מהתביעה או מהייעוץ המשפטי - שמגר עצמו , אהרן ברק וגבריאל בך , לשעבר פרקליט המדינה . בתקופת נשיאותו...  To the book