|
|
האפשרות לחקור שר ולהעמידו לדין פלילי היתה בתקופה שלאחר קום המדינה כמעט מחוץ לכל דמיון . היו אמנם יוצאים מהכלל ספורים , דוגמת חבר הכנסת וסגן השר הרב ישראל בן מאיר ( רוזנברג , ( שיוחסה לו עבירת הברחה . הוא לא רק כפר באשמה , אלא דרש חקירה וביקש להסיר את חסינותו . הניסיון להעמידו לדין ב 1953 כשל כבר בשלב הדיון לפני שופט חוקר ( מוסד שבוטל מאז , ( שקבע כי אין ראיות לשם כך . יוצא מהכלל אחר היה יצחק רפאל , וגם בו לא דובר בשר אלא בסגן שר . רפאל , סגן שר הבריאות מטעם המפד"ל , הועמד לדין ב 1965 באשמת שוחד , בהקשר להקמת בית חולים בחולון , באזור שהיה ידוע כתל גיבורים ( כיום זהו בית החולים וולפסון . ( הוא זוכה . נגד שר הביטחון משה דיין הושמעו טענות רבות על כך שנטל לעצמו עתיקות בניגוד לחוק . דיין פעל בגלוי ומעשיו לא היו בגדר סוד , אבל בתקופה שבה סגדו לו , כשההערצה כלפיו לא ידעה גבולות , נותרו הרשויות חסרות אונים . נעשו ניסיונות לפעול בעניין , סופר שדן בן אמוץ הגיש נגדו תלונה , ובעקבות זאת הורה היועץ המשפטי שמגר על חקירת משטרה - אך צעדים של ממש לא ננקטו . חקירת המשטרה הסתיימה ללא המלצה בדבר העמדה לד...
To the book |
|
|