|
|
המעבר מרווחת בעלי חיים לשחרורם ההתנגדות לניסויים בבעלי חיים התמקדה בתחילתה בסבל החיות , שאכן ניכר גם בהרצאות ובהדגמות פומביות לפני שוחרי מדע . ניתוחים בחי נעשו באותם ימים בלי הרדמה , וחלק מהם הסבו סבל רב לחיה , וכל מי שראה אותם , לרבות החוקרים שביצעו אותם , היו מודעים לו . כפי שתואר לעיל בפרק השלישי , חוקרים כגון הוק , בויל ולואר התעלמו מדעתו של דקארט וממשיכי דרכו , שהחיות חסרות תודעה לסבלן , גם כאשר הניעה אותם השאיפה לגלות את המנגנונים ( מכניזמים ) הפועלים בחי . הדרישות של הארגונים המובילים למניעת התאכזרות לחיות , כגון , RSPCA לפחות בתחילה , היו להיטיב את רווחתן של החיות המשמשות לניסויים ולהשתמש בחומרי הרדמה ואלחוש , ככל שהם נכנסו לשימוש ברפואת האדם . עם זאת , כבר בשלבים המוקדמים דרש חלק מחברי תנועות אלה את ביטול הניסויים מכול וכול ( למשל פרנסס קוב וג'ורג' הוגאן . ( בשלבים אלה של ההתארגנות , הצמחונות כרעיון והצמחונים עצמם לא מילאו תפקיד מרכזי בתנועות אלה , ככל הנראה כדי למנוע את זיהוין כתנועות של תימהונים . עם זאת , צמחונים רבים , ומהם ידועים כגון מרי שאלי וג'ורג' ברנרד שאו , הביעו את...
To the book |
|
|