סיכום

סקירה זו של גישות נבדלות מבחינה פילוסופית ואתית ליחסי אדם-חיה מגלה שכולן מבוססות על קביעות או הנחות שרירותיות של ההוגים שהזכרנו ואמונותיהם . יתרה מזו , תביעת זכויות לבעלי חיים או תביעת שחרורם מנוגדות לרוב המסורות של הפילוסופיה המערבית , כמו גם של הדתות המונותיאיסטיות . כאמור , דרישה זו היא חדשה יחסית בתולדות האנושות ומקורה , קרוב לוודאי , בניתוק רוב הציבור מחשיפה בלתי אמצעית לחיות הבר והמשק . מתן משקל שווה לאינטרסים של בעלי החיים או מתן זכויות לחיות , השוות לפחות לאלה הניתנות לבני אדם פגועי נפש ( או לחלופין המוכנות להשתמש בבני אדם אלה לאותם שימושים הנעשים כיום בבעלי חיים , כדרישת סינגר , ( מנוגדים לשכל הישר , לאינסטינקטים המוסריים של בני האדם , ולחוקים המקובלים בחברה האנושית . קביעה זו נתמכת בנתון הפשוט שרוב גורף של אוכלוסיית האדם אינו נמנע מאכילת בשר מסיבות מוסריות . לא יעלה על הדעת שאדם האוכל בשר יחשוב שדין הבהמה או העוף שנתחים מהם מונחים בצלחתו כדין תינוק או אדם פגוע נפש , מבחינה מוסרית . רעיון מסוג זה יידחה על ידיו בשאט נפש . דחייה זו מבטלת את 'אשמת' הסוגנות או את טיעון 'המקרים הגב...  To the book