בעלי חיים באסלאם

הגישה לבעלי חיים באסלאם דומה , בעיקרה , לזו היהודית . האדם נעלה מבעלי החיים והותר לו להקריב מהם קרבנות , להרוג חיות מסוימות לשם אכילה ולהשתמש בהן לצרכיו . מצד אחר , שימושים אלה מוגבלים וכפופים לכללים המבטאים חמלה ומניעת צער . שיטת השחיטה נועדה להביא למיתה מהירה ומיידית . הסכין לשחיטת החיה חייב להיות חד , אולם נאסר לחדד אותו לנגד עיניה , לכפות אותה לפני השחיטה או לשחוט אותה לנגד עיני חיות אחרות . בספרות ה'חדית , ' מסורות המיוחסות לנביא מוחמד , יש סיפורים המדגישים את החובה לנהוג בחמלה בבעלי חיים ולהתחשב בהם ובצורכיהם . בתשובה לשאלה , השיב הנביא שיש שכר על מעשים טובים כלפי חיות . מסופר גם על אישה חוטאת שחטאיה נסלחו בזכות חמלתה כלפי כלבלב שנזנח . היפוכו של דבר , כל הפוגע בבעלי חיים חייב לתת את הדין על מעשה זה . הנביא מוחמד קבע שכל ההורג ציפור דרור או כל חיה גדולה ממנה בלא סיבה מוצדקת , יידון על כך ביום הדין . הוא הבהיר שהריגה לצורך מזון מהווה סיבה מספקת . כמו כן מסופר שהוא כעס על מי שלקח ביצים מתוך קן ציפור והכריחו להחזירן לקן . בדומה לכך מסופר על תוכחתו לאישה שהרעיבה חתול ולאדם שהרעיב גמל...  To the book