היחס לבעלי חיים בנצרות

' האיגרת הראשונה אל הקורינתיים' מאת שאול התרסי , הקדוש הנוצרי , St . Paul ) בערך 5 לפנה"ס עד 67 לסה"נ , ( מבטאת את עניינו של האל בבני אדם ולא בבעלי חיים . בפרק ט 9 נשאלת השאלה אם במצוות 'לא תחסום שור בדישו' האל דואג לשוורים . התשובה שניתנה לכך בדרך כלל הייתה שלילית , וכל המצוות הללו פורשו כמבטאות מגמה של חינוך מוסרי לאדם ומניעת פיתוח אופי אכזרי . בכך נקבעה בנצרות עמדה המעמידה את האדם במרכז ( אנתרופוצנטרית , ( בלא המצוות שבמקרא ובהלכה היהודית המחייבות סיפוק צורכי בעלי החיים המבויתים ומניעת צער מהם . הבישוף הצפון אפריקני אוגוסטינוס , ( St . Augustine , 354-430 ) אחד מאבות הכנסייה הלטינית החשובים ביותר , קבע בספרו 'עיר האלוהים' שהאלוהים אינו חפץ בשליטת האדם , שנברא בצלם , באדם אחר , אלא רק בבריות חסרות בינה כמו החיות . במאה השתים עשרה תורגמו כתבי אריסטו וגאלן ללטינית והופצו בקרב משכילי מערב אירופה . הפילוסופיה של אריסטו השפיעה על הוגי ימי הביניים , והוגים נוצרים השקיעו מאמץ רב כדי להתאים את רעיונותיו על הטבע לראיית העולם הנוצרית . תומס אקווינס , ( St . Tomas Aquinas , 1225-1274 ) בספרו 'מ...  To the book