האקלים החברתי , ולא דיון מדעי או רפואי , הביא לניצחון האמפיריציסטימ על הירופילוס וארסיסטרטוס , הדוגמטיסטים האלכסנדרונים ( ראו לעיל פרק ראשון . ( שליטי אלכסנדריה שלאחר זמנם היו סובלניים פחות לרעיונות המדע היווני , וניתוחי בעלי חיים ואדם נזנחו עד המאה השבע עשרה והרנסנס . יוצא דופן בתמונה המדעית הזאת היה קלאודיוס גאלן Claudius Gaienus , 131-201 ) לספירה , ( רופאו של הקיסר מרקוס אירופאוס , שפעל כארבע מאות שנה אחריהם . הוא חזר לנתח בעלי חיים מתים ובעורם בחיים , לעתים בפומבי . בתקופתו ניתוח גוויות אדם היה אסור , וכל ידיעותיו על גוף האדם נרכשו מניסיונו כרופא של גלדיאטורים ומניתוחי בעלי חיים . בין השאר הוא המשיך את עבודתו של ארסיסטרטוס על כלי הדם , וגילה שהעורקים מכילים דם ולא אוויר , כסברת קודמו . הוא השאיר אחריו ספרים רבים על גוף האדם והאנטומיה שלו , לרבות ספר מפורט על שיטות ניתוח . ספריו תורגמו מיוונית ללטינית ולערבית . לדעת גריני , ( Guemni 2003 ) גאלן היה ההוגה והמנתח הגדול האחרון במסורת הרפואה היוונית . הוא והיפוקרטס היו לסמכות הגבוהה ביותר ברפואת ימי הביניים , שזנחה ניתוחים והפכה בעיקרה...
To the book