השימוש בבעלי חיים בתעשיית התרופות (רוקחות, פרמצבטיקה)

תעשיית התרופות המודרנית עברה שינויים מפליגים מאז ייסודה כענף של התעשייה הכימית בשלהי המאה התשע עשרה . חקר התרופות התבסס בתחילתו על שימוש במודלים של בעלי חיים ששימשו במחקר הביולוגי הבסיסי לבחינת פעילותם של בעלי החיים ( פיזיולוגיה . ( פעילות של חומרי טבע , שלעתים היו מוכרים ברפואה הקדומה או העממית כבעלי סגולות ריפוי , נבדקו בחיה השלמה תוך מעקב אחר השינויים הפיזיולוגיים שחוללו . גישות מסוג זה דרשו שימוש בבעלי חיים רבים , היו מסורבלות ובלתי יעילות . התרחבות המחקר בתחום הרוקחות במאה העשרים הצריכה שימוש גדל והולך בבעלי חיים . התרחבות הידע הביו רפואי הבסיסי , בשנות השמונים של המאה העשרים , הביאה להמצאת שיטות חדשות לפיתוח תרופות ובדיקתן , שהתבססו על גישות מולקולריות , שימוש מתרחב במודלים מתמטיים ובתרביות תאים ורקמה . שיטות חלופיות אלה צמצמו במידה ניכרת את השימוש בבעלי חיים במחקר , או לפחות מנעו את הגברתו , למרות הגידול במספר התרופות שפותחו והדרישה של רשויות החוק לבדיקות מפורטות המחייבות גם ניסויים בבעלי חיים . תהליך גילוי תרופות חדשות ופיתוחן עד אישורן לשימוש האדם כולל מספר רב של שלבים ונמשך ב...  To the book