|
|
אצל קובי ( שהוזכר בראשית הפרק הראשון ) חוויית הצפייה באמנות היא פרטית ואינטימית - איש אינו יודע שהוא נכנס ל'דירה לדוגמה . ' יש לו הזדמנות למפגש ממושך ואישי עם יצירת אמנות , ואת התחושות המתעוררות בו אין הוא חולק עם איש . אולם על פי רוב מפגש עם יצירות אמנות מתרחש בתוך מרחב ציבורי המאוכלס בצופים רבים נוספים , מה שמצמצם מאוד את האפשרות למפגש אישי ואינטימי עם היצירות . לפעמים אלה צופים מקריים שהזדמנו לאולם התצוגה יחד אתנו , אך לעתים קרובות אלה חברים לקבוצה , הצופים יחד ביצירות אמנות ( סיור מודרך . ( מפגשים קבוצתיים כאלה מתקיימים מדי יום במוזיאונים בכל רחבי העולם . קבוצות של ילדים , בני נוער ומבוגרים הן הגרעין הקשה של המבקרים במוזיאונים לאמנות , ועבורם נבנית בדרך כלל הדרכה המתוכננת על ידי הצוות החינוכי של המוזיאון . כל אחד מהמבקרים במוזיאון יכול לחוות חוויה ישירה ומסעירה כמו קובי , אולם כפי שאומר ארמסטרונג , רבים כבר התרגלו לחשוב שכדי להתבונן ביצירת אמנות צריך , כתנאי מוקדם , מידע על אודותיה - מיהו האמן , מה ידוע עליו , באיזו תקופה חי , מי היו בני זמנו , באיזו טכניקה יצר , ובעיקר – מה רואים ...
To the book |
|
|