טרי בארט , מחנך ומבקר אמנות , מוצא שהדבר החשוב ביותר לעשותו כמחנך לאמנות הוא לערב אנשים בפרשנות של האמנות . על פי תפיסה זו , האמן מזמין את הצופה להתבונן במשהו מרתק , מטריד , מאתגר , מקומם , מענג , מפליא , מעציב ועוד . לדוגמה , הרגע הקסום שבו קרני שמש נופלות על כוס זכוכית והחדר כולו משתקף בה ; או בעניין שונה לחלוטין , כמו סבלה של משפחה שביתה הופצץ בלילה במהלך מלחמה ; או על עוול שנעשה לבני מיעוט מקופח ; או האופן שבו אישיות פנימית של אדם משתקפת במראהו החיצוני . כל אלה הן על פי רוב פינות חשוכות או בלתי-מוכרות , פינות שאנו נוטים להתעלם מהן או שאין לנו נטייה להתבונן בהן , אבל האמן מכוון אליהן אלומות אור וקורא לנו להתבונן בהן . בארט מנסח כמה עקרונות שיכולים לעזור להבין כיצד יצירות אמנות בונות משמעות . עקרונות אלה הם התשתית שעל גביה כל אחד יכול לנסות לבנות את הפרשנות שלו , אולם עליו להבין את חוקי הבסיס . ( Barrett , 1994 ( “ יצירות הן על אודות משהו , " אומר בארט , יש להן מה שהוא מכנה , aboutness ונדרשת פרשנות כדי להבין על אודות מה הן . יצירות אמנות אינן נוצרות באופן סתמי , אלא על פי רוב הן עוס...
To the book