|
|
היי מציין כי הקדמונים ( כוונתו לרטוריקנים הקלסיים ) הזכירו שלושה גורמים אשר מגוונים את הדיבור , הלוא הם " המילה , הקצב והמודולציה , דהיינו הנעת מנגינת הקול מעלה ומטה" . ( Hey , 1971 : 67 ) גם ההטעמות במשפטים נעשות בשלוש דרכים : שינויי עוצמה , שינויי מהירות ושינויים בגובה הקול . ידוע שאין דבר משעמם יותר ממונוטוניות . יש להימנע ממנה ( אלא אם כן היא משרתת את ההבעה בחומר הנקרא ) ולהשתדל לגוון את טון הדיבור . גם אם הרמות הקול נועדו להטעמה , יש לנסות להימנע מכניסה לתבניות קבועות החוזרות על עצמן – אף אלו הופכות מונוטוניות . לפיכך נשאלת השאלה : איך מגוונים את גובה הדיבור ? בנושא זה כותב פרופסור ישראל נגריס : 1998 ) : ( 41 " אמן הדיבור צריך להיות מסוגל לגרום לשינויים ] ... [ בגובה הצלילים גם באמצעות הגמשת מיתרי הקול , בשינויי היחסים בין פעולת שרירי תיבת הקול ושרירי נתיב הקול , כלומר , הלוע , החיך הרך , קשתות החיך , השקדים ועוד , ולא באמצעות לחץ עמוד האוויר . " תחילה יש אפוא להבטיח את גמישות הקול . לשם כך מומלץ לבצע תרגילי זמרה פשוטים דוגמת אלה אשר הוצעו בסעיף " התרגילים כתרגילי זמרה" בפרק המבוא...
To the book |
|
|