ו. וידויים

הבישוף הזקן של היפו , שסמך את אוגוסטינוס כפךסביטר , חשש שמא איזו קהילה אחרת תמשוך אותו להיות הבישוף שלה . לפיכך , שכנע את הארכיבישוף של נומידיה לקךש את אוגוסטינוס כעוזר לבישוף של היפו . המינוי ( שהיה חריג מבחינת החוק הקאנוני ) הפך לנושא למחלוקת מסוימת . הצירוף של עברו המאניכיאי של אוגוסטינוס ופקחותו הרבה ביותר תרמו להחשדתו . היפו לא היתה עיר שבה אנשים קראו ספרים . נומיריה לא היתה פרובינקיה שבה הקהילות ציפו שיהיה להן עילוי אינטלקטואלי על כס הבישוף ( אוגוסטינוס ציין כי בישופים בורים שימשו מטרה חביבה ללעגם של המשכילים למחצה : הח"ה . ( 13 נוכחות אוגוסטינוס השרתה חרדה . הוא נודע כמטיל אימה בקטילת בני הפלוגתא שלו בוויכוחים ציבוריים . היו שלא לגמרי האמינו בכנות המרתו במילאנו . במשך שלוש השנים הראשונות של היותו בישוף חיבר אוגוסטינוס את גולת הכותרת של יצירתו , הוידויים ( מלה הנושאת את המשמע הכפול של שבח וחרטה . ( החיבור הוא פואמה בפרוזה בשלושה עשר ספרים בצורת פנייה לאל - שינוי יסוך לעומת השיחות עם עצמו הנאופלטוני מאוד , שבו ניהל אוגוםטינום דו שיח עם התבונה . עד כמה שהיתה לחיבור מטרה פולמוסית הי...  To the book