ב. מדעי הרוח

אפשר שאוגוסטינוס לא הציב מעולם גבולות חדים בין הפילוסופיה לתיאולוגיה מכיוון שהאפלטוניות תרמה כאופן ממשי להמרת דתו לנצרות . הוא לא ראה את ההיגיון הפילוסופי בשפחתה של הדת גרידא , או כפרוצה היוצאת לפתות את השכל לסבור שיוכל להשיג את יעדו העליון בלא עזרת האל וחסדו . הוא הגדיר את הנושא הראשון במעלה של הפילוסופיה כ ' רוקר האל והנפש האנושית' ( ש " ע - ( 7 . i מזדקרת לעץ שלילתו של העולם הפיסי . את המניע שהביא אנשים לידי עיסוק בפילוסופיה תיאר במונחים קיקיוניים , פשוט כשיחור האושר . האונטולוגיה הנאופלטונית , או תורת ההוויה וכיצד הדברים קיימים , שתוארה בפרק האחרון , מפלשת כליל את כתביו . ברם , יש בחינות שבהן שינה אותה בפרטים , המותירות את הרושם כי במידה שקיבל את הטיעונים האפלטוניים , תמיד הפך אותם למסקנות שהוגדרו על ידי אמונתו . אפשר שיהא זה נכון יותר לומר כי לא ראה טעם רב לחלוק על המסורת האפלטונית , אלא אם כן עמדה זו בסתירה לדברים המשתמעים מן האמונה הקאתולית . טבעי הדבר שסבור היה כי טעות בירי האפלטוניסטים הפאגאנים בקבלם את הפוליתיאיזם , מחזורי עולם נצחיים וגלגול הנשמות . האמונה העתיקה בךה אינקרנא...  To the book