פרק שלישי הבריאה - יחס ההוויה וההתהוות

בדיון על ייחוד האל נמצאה הקבלה בין ייחודו של האל ב'דת התבונה' לבין מושג ה'סובייקט' בפילוסופיה האידאליסטית , ואילו בדיון על הבריאה נמצאה הקבלה בין ייחוד האל לבין מושג ה'עצם , ' מושג ה'אובייקט , ' בפילוסופיה האידאליסטית . אפשר כמובן לטעון שהאל משמש באחדותם של שני המושגים , ודווקא בכך ייחודו , ובכל זאת יש לברר מה טיבה של כל אנלוגיה ומה תפקידה בהבהרת מושג האל של הדת . ייחודו של האל כהוויה המקבילה לסובייקט מבטל כל הוויה אחרת בצדו , ואילו האנלוגיה בין האל למושג העצם באה לקיים את ההתהוות בצדו . נמצא שלאנלוגיות אלו תפקיד הפוך - האל כסובייקט מבטל כל ישות אחרת , ואילו האל כאובייקט מקיים כל ישות אחרת . זיקה כפולה וניגודית זו אל ההתהוות דורשת בירור . ודאי שאי אפשר לראות את הביטול ואת הקיום כשני שלבים בזמן ; תיאור כזה של הבריאה יהפוך את היחס בין האל לבין המציאות מיחס הגיוני בלבד ליחס ממשי , ובכך יכניס אותנו לפי הגדרותיו של כהן לתחום המיתולוגיה . חייבים , אם כן , להבין את שני היחסים כיחסים המתקיימים בו זמנית בין האל לבין העולם , וליתר דיוק , כשתי צורות יחס הגיוניות שאינן תלויות זמן . נראה שלפי כהן ,...  To the book