ארנון גולן ומעוז עזריהו מבוא חקר הנוף הנראה ( landscape ) תופס מקום מרכזי בעבודותיהם של חוקרים שעניינם בתפיסת המרחב של החברה האנושית . החל בראשית שנות השמונים עלה והתפתח בענפי הגאוגרפיה , הסוציולוגיה וחקר התרבות העיסוק בפרשנות של הנוף הנראה ומקומו בגיבוש זהותו של הפרט ובגיבוש הזהות הקולקטיבית של החברה ' . פרשנות זו מקורה בקשר שבין חוש הראייה לבין רבדים שונים של תודעה אנושית , אבל היא מתעלמת מחוש השמע שאף לו יש חשיבות רבה בהקשר של תפיסת המרחב . גם הצלילים , לא פחות מן המראות , הם מרכיב מרכזי בעולמנו ובשגרת יומנו ויוצרים נוף שמע , ( soundscape ) שבדומה לנוף נראה מהווה טקסט 2 שבאמצעותו אנו קוראים ומפרשים את עולמנו . ההתייחסות במחקר לצלילים וכיצד הם מעצבים את עולמנו מתבטאת בעיקר בחקר הרעש ( המוגדר כצליל לא נעים ומטריד ) והשלכותיו . אפשר להסביר זאת בכך שבעולם שלאחר המהפכה התעשייתית נוצרו והתרבו מטרדי רעש קשים , המזיקים לבריאות הפיזית והנפשית ופוגעים ביכולת השמיעה . מחקרים רבים בתחום הרעש מבוססים על הגדרתו האובייקטיבית באמצעות מדידה פיזיקלית של עוצמה המוגדרת ביחידות של דציבל . הגדרה . 1 המחק...
To the book