העדתיות היהודית בישראל כתופעה ממשית מתמשכת

סמי סמוחה חנן חבר , יהודה שנהב ופנינה מוצפי האלר ( עורכים , ( מזרחים בישראל : עיון ביקורתי מחודש , מכון ון ליר בירושלים והקיבוץ המאוחד , תל אביב 328 , 2002 עמודים שלוש גישות בסוציולוגיה של יחסי העדות בישראל בראשית שנות השמונים הבחנתי בשלוש אסכולות בסוציולוגיה של יחסי העדות בישראל : התרבותית , המעמדית והפלורליסטית . האסכולה התרבותית , ששלטה אז , גרסה כי תהליך מקיף של טמיעה מתחולל בישראל וההבדלים העדתיים הולכים ומאבדים ממשמעותם . המחזיקים בגישה זו היו מודעים לקיומם של פערים מעמדיים ותרבותיים בין העדות והיו מאוכזבים מקצב ההטמעה של כור ההיתוך הציוני , אך ייחסו את הבעיה העדתית לקשיים אובייקטיביים ולנחשלות תרבותית של רבים מבני עדות המזרח . הגישה התרבותית הזאת מתעלמת מהדומיננטיות האשכנזית בתנועה הציונית וביישוב ומהתמשכותה לאחר הקמת המדינה , מהדיכוי התרבותי והמעמדי של המזרחים בשנות החמישים , מהאפליה העדתית בהקצאת משאבים , מקיומו של שסע מעמדי עדתי ומההפרדה העדתית הניכרת בתחומים שונים . האסכולה המעמדית יצאה חוצץ נגד האסכולה התרבותית והציגה את הבעיה העדתית בישראל כחמורה ביותר בשל חפיפתה עם החלוקה...  To the book