הצלב, הסהר והמגן־דוד האנלוגיה הציונית־צלבנית בשיח הישראלי

דוד אוחנה לזכרו של מורי פרופ' יהושע פראוור ז"ל לסיפור הצלבני סקסאפיל הנמשך עד היום , הוא גם רשומון מיתי , שבו כל צד מטפח את הנרטיב שלו : להיסטוריונים - נרטיב נוצרי עם התחלה , אמצע וסוף , המועתק למזרח המוסלמי , או , כדברי יהושע פראוור , סיפורה של 'אירופה מעבר לים '; ' לאנשי דת - משל וסמל לתעצומות נפש של אנשים מאמינים , אם נוצרים הנוטשים מולדת טריטוריאלית להגן על תבנית נוף דתית ואם מוסלמים שאיחוד הלבבות והחרבות שלהם מביס את הכופרים הנוצרים מקץ מאתיים שנה ; ללאומיות הערבית המודרנית - מיתוס פוליטי מגייס , בבחינת ' מעשה אבות סימן לבנים , ' ובו המקרה ההיסטורי היה למודל מדרבן לצאצאים שיהיו מסוגלים לגרש את הכופרים היהודים מארץ ישראל במאה ה ; 20 למשוררים ולסופרים - מאגר רומנטי לא אכזב ; לפטריוטים ישראלים ציונים - לקח היסטורי המחייב להקדים תרופה למכה ; לפוםט ציונים - מודל היסטורי של הקולוניאליזם הימי ביניימי ושלוחה של מאמר זה הוא חלק מפרק בספרי לא כנענים , לא צלבנים : מחוזות הזיכרון של הישראליות ( בכתיבה . ( המחקר נעשה בסיועם של מרכז רבין למחקרי ישראל ושל מכון ון ליר בירושלים , ואני מודה למנהלי...  To the book