'חזון חיפה העברית הגדולה' סיפוח שכונות כאמצעי להשגת יתרון דמוגרפי בתקופת המנדט

תמיר גורן הקדמה הרכיב הדמוגרפי באוכלוסיית ארץ ישראל בתקופת המנדט , כנתון שהיה עשוי להשפיע על כיווני התפתחותו של הסכסוך היהודי ערבי , היה רב משמעות ליהודים ולערבים כאחד . ברמה הארצית היה לערבים יתרון דמוגרפי מובהק בכל תקופת המנדט , ואילו ברמה המקומית , בערים המעורבות , היו הערבים במיעוט בטבריה ובירושלים . בטבריה השכילו היהודים לתרגם את משקלם הדמוגרפי לכוח פוליטי במערכת השלטון המקומי , ואילו בירושלים היה הטיעון הדמוגרפי סלע מחלוקת שבעטיו מנעו הערבים מן היהודים לממש את כוחם בממסד המוניציפלי ' . חשיבותו של הרכיב הדמוגרפי גדלה כאשר הסתמנה מגמה של איזון בין יהודים לערבים . ביטוי מובהק לכך התגלה בחיפה משלהי שנות השלושים ואילך . בתגובה למסקנותיה של ועדת וודהד , 1938 ruca , ( Woodhead ) שנועדה לבדוק בין השאר אם ניתן ליישם את תוכנית החלוקה שהציעה ועדת פיל ( Peel ) בשנת , 1937 קרא דוד בן גוריון , יושב ראש הסוכנות היהודית , לייהד את חיפה כדי לחזק את כוחו של היישוב היהודי בה על ידי הגדלת אוכלוסייתו , עיבוי ההתיישבות והרחבתה . חלקו של מרכיב הסיפוח בתהליך ייהודה של * מאמר זה מבוסס בחלקו על פרק בעבודת...  To the book