ביקורת הקריאה הלאומית אנלוגיה היסטורית ואלגוריה לאומית בשירת נתן אלתרמן בתקופת השואה

חנן לזבר א . שיפוט מוסרי בלתי צפוי בסוף פברואר , 1944 בעיצומם של ימי האימה שעברו על יהדות אירופה ובימי שיאה של מודעות היישוב הארץ ישראלי להשמדתה , בימים שבהם זרמו ארצה הידיעות על מחנות הריכוז , על תנופת הגירושים , על ההשמדה ועל ההוצאות ההמוניות להורג , וכשנה לאחר מרד גטו ורשה ואחריתו המזעזעת , פרסם נתן אלתרמן את ספר שיריו 2 שירי מכות מצרים . העמדה שביטא אלתרמן בספר היתה מפתיעה ביותר . נושאו המרכזי של הספר הוא שאלת הנקמה באויבים . לנוכח עשר מכות מצרים , הניתכות על המצרים מטעמו של עם ישראל וביוזמת אלוהיו , מבטאים אב ובנו , תושביה המצריים של העיר נוא אמון , את סבלם של החפים מפשע מקרב העם המצרי . בסדרה של עשרה דיאלוגים , המקבילים לעשר המכות , מעניקה הפואמה קול לזעקתם של מצרים שהוכו אף שהם אישית לא חטאו כלפי עם ישראל . נוא אמון הוא כינוין הקדום של לוקסור וקרנאק , בירת מצרים בתקופת הפאר 3 שלה . אמון הוא גם אחד מאלוהי מצרים שעירו היא העיר נוא , ביוונית תבי , שנקראה בפי היוונים Diospoiis ( עיר האל . ( במקרא קרויה העיר נא אמק ( נחום ג ; ח , ( והאל מכונה אמון מנא ( ירמיה מו : כה , ( שמשמעותו בלש...  To the book