הנהגת תשלומי ההטבה הסוציאלית שבירת האוניברסליות במערכת קצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי

אברהם דורון מבוא מאמר זה עוסק בהנהגת תשלומי ההטבה הסוציאלית למקבלי קצבאות זקנה נזקקים במחצית הראשונה של שנות השישים . עם הנהגתם של תשלומים אלה חל מפנה חשוב בהתפתחותה של התוכנית לביטוח זקנה ושאירים ( זו"ש < של הביטוח הלאומי , אשר היתה אחד החידושים החשובים במערכת הביטוח הלאומי שהונהגה בישראל בשנת . 1954 המפנה התבטא בנטישת העקרונות האוניברסליים שעליהם היתה מושתתת התוכנית והכנסת יסודות סלקטיביים אליה . מטרתה המוצהרת של התוכנית לביטוח זקנה היתה להבטיח למקבלי הגמלאות שלה קצבאות שיהיה בהן כדי לאפשר לכל הגמלאים לחיות ברמת חיים של מינימום הדרוש לקיום . כבר בראשית שנות השישים , כחמש שנים בלבד לאחר שהוחל בתשלום קצבאות הזקנה , התעוררו ספקות כבדים אם סכומי הקצבה המשולמים לקשישים אמנם מספיקים למילוי המטרה החברתית שלשמה נועדו - הבטחת המינימום ההכרחי לקיומם של הקשישים . הפתרון שהוצע היה הנהגת תשלומי הטבה סוציאלית לקשישים נזקקים בלבד , ופירושו היה החלת דיפרנציאציה בין כלל מקבלי קצבאות הזקנה לבין הקשישים הנזקקים . הסוגיה המרכזית הנדונה במאמר זה היא כיצד עלה לסדר היום הרעיון לפתור את בעיית מצוקתם הכלכלית...  To the book