|
|
יוסי כץ הענקת שמות חדשים למקומות ואתרים על רקע כניסתו של גורם שלטוני חדש למרחב היא תופעה ידועה הקיימת בעולם שנים רבות . השמות החדשים מזוהים עם המשטר החדש ועם כל מה שמשטר זה מבקש לייצג , ויש להם חשיבות רבה בהעמקת 1 הזיקה שבין השלטון החדש ומטרותיו ובין המרחב . לא מפתיעה לכן העובדה כי בקיץ - 1949 זמן קצר לאחר הקמתה של מדינת ישראל וסיומה של מלחמת העצמאות - יזמה ממשלתה של המדינה הצעירה הקמת ועדת שמות מיוחדת , שעליה הוטל 'לקבוע שמות עבריים לכל המקומות , ההרים , העמקים , המעיינות , הדרכים וכר בשטח דומה כי ההתמקדות בנגב מקורה בעובדה , שבניגוד לכל אזור אחר במדינה שאך זה קמה , הנגב , המהווה את האזור הגדול ביותר במדינת ישראל , היה ריק כמעט לגמרי מיישובים יהודיים , ועירום לחלוטין משמות בעלי תוכן עברי למקומות ולעצמים גיאוגרפיים . חוץ מהיישובים היהודיים המעטים , שהוקמו בצפונו של הנגב מאז שנות הארבעים , שמות המקומות , האתרים והעצמים הגיאוגרפיים היו ערביים . יחסו המיוחד לנגב של ראש הממשלה הראשון של ישראל , דוד בן גוריון , תרם אף הוא למתן עדיפות לקביעת שמות בנגב . בכל אופן , משסיימה הוועדה את עבודתה לא...
To the book |
|
|