חזקת העדות הנוצריות במקומות הקדושים בירושלים

לעדות הנוצריות מעמד מיוחד , פרי מסורת ארוכה בת מאות שנים , שראשיתה עם הכיבוש המוסלמי במאה השביעית . האוטונומיה ממנה הן נהנות אינה מצטמצמת לפולחן בלבד , אלא נוגעת גם לניהול ענייניהן הפנימיים . אוטונומיה זו היתה קיימת גם בתקופת השלטון התורכי , היא לא שונתה בעיקרה בתקופת המנדט ונותרה בעינה בימינו . בישראל חיים כיום למעלה ממאה אלף נוצרים . ברשותם 200-כ כנסיות וקאפלות , מהן 174 מקומות ואתרים המוגדרים כמקודשים , מחציתם בירושלים ובסביבתה . מקומות אלו נמצאים ברשות עדות נוצריות שונות , שהעיקריות שבהן הן העדה הקאתולית , היוונית-אורתודוכסית והארמנית . בין האתרים המקודשים - כנסיות העומדות במרכז התעניינותם של הנוצרים בכל רחבי העולם , כגון : כנסיית הקבר הקדוש וכנסיית המולד . חזקת העדות הנוצריות על המקומות הקדושים היתה לא אחת פועל יוצא לכוחן , לגודלן ואפילו לתקיפותן ולמעמדן . חזקה זו לא היתה קבועה , וההגמוניה על המקומות הקדושים עברה מספר פעמים מיד ליד . בשנת 1878 נחתם הסכם בברלין בין ראשי העדות , שנועד להסדיר את המצב העובדתי במקומות הקדושים , ולקבוע כי אין לאף אחת מהן זכות לשנותו . כלומר , נקבע מצב ש...  To the book