|
|
חוצותיה ורחובותיה החוצות יפרדו לשנים , שווקים או רחובות ולנתיבות , והם הולכים "ממערב למזרח" "ומצפון לדרום . " על הרוב יבתרו אחד את רעהו גם לא ילכו בקו ישר רק בעקלקלות יאחזו דרכם . איזה מהם יעשו בקציהם "קרן ופאה , " ומהם סתומים באין מוצא . מאחר שהעיר עומדת על ארבעה ראשי הרים , כאשר הזכרנו , על כן אין לאל פני הרחובות להיות שווים , ורק במורד ילכו . ואחדים מהם זקופים עד כי במעלות נרד ונעלה עליהם . כל החוצות מרוצפות באבנים קטנות , חדות ועקומות , אולם גם רצוף האבנים רע ובלא סדרים , נעשה גדול בצד קטן , גבוה בעקב נמוך . ואם לא יתן ההולך או הרוכב - את עיניו על דרכו , לבלי ימוטו רגליו , אז לרגעים ינשק את רגבי עפרו , ואת אבניו ירצה . מפאת זה , גם עגלות מסע ומשא לא ילכו עליהם . כעת ימצאו נתיבות אחדות לפני משכנות נציבי המלכים [ קונסוליות ] ובתי התפילות הגדולים המרוצפים מחדש , באבנים חלקות , הקבועות ישר על המחוגה . מספר כל החוצות והנתיבות עולה - לפי מפקד ה"א טאבלער - למאה ושבעים , ורובן צרות ( שמאל ) למאוד . רוחב רוב רחובי המסחר , הוא משמונה עד עשרה צעדים , והנתיבות הקטנות [ סימטאות ] משישה עד שמונה...
To the book |
|
|