ירושלים בתקופה העות'מאנית (לפי ה.ו. וינסאן)

ירושלים ערב התקו 0 ה העות'מאנית אף שהמקומות המקודשים לאיסלאם בירושלים ורחובותיה הציוריים הרשימו את המבקרים , סבלה העיר מהזנחה רבה . שליטיה הממלוכים חששו מהתקוממות תושבי העיר , שלא הצטיינו בנאמנותם , ולא דאגו על כן לשקם את ביצוריה , שנהרסו עוד 1219-ב על-ידי מועטים עיסא . הם הסתפקו בשיקום המצודה מהריסותיה ( במאה , ( 14-ה כדי שתשמש את השליט ובני לוויתו . גם המצודה הוזנחה וחרבה בהדרגה בשל סדרי המינהל הלקויים וירידת העיר , שהשליטה עליה לא היתה נתונה עוד בידי אישיות רמת דרג . המצודה על חומותיה העבות ומגדליה החסונים , אף שהמשיכה לשמש כמעוז העיר , איבדה את חשיבותה בהדרגה : במקום חיל משמר מצא בה פאברי ( 1483 ) את נשות ארמון המושל , יושבות בחצר המרכזית ועוסקות בתפירה ... חלק מהחפיר שהקיף את המצודה היה סתום בעיי שפך ושימש כגן ירק . אחד המבקרים מעיד , כי "מחוץ לעיר או בתוכה אין אף מקום מבוצר כראוי ; לא נמצא מי שיוכל להגן עליה ואין בה מקום המסוגל להחזיק מעמד . " שרידי חומות העיר פורקו בהדרגה או שולבו בבנייני מגורים , שכן שליטי העיר לא ייחסו להן כל חשיבות , מלבד לאלו של הר הבית . בחלקים מסוימים נקבע...  To the book