|
|
שמואל אביצור במשך כשלושת אלפי שנה , מאז שתושבי הארץ גילו את הלחם והקמח שנדרש לאפייתו , נטחן הקמח בעבודת לילה מפרכת . בתקופת בית שני רווח כבר השימוש בכוח הבהמה ( בד"כ חמורים ) לטחינת הקמח . כמאתים שנה לפני חורבן בית שני החל גם השימוש בכוח המים ופותח בארץ המנוע הראשון של האנושות - גלגל המים . ירושלים היתה מרוחקת ממקורות מים זורמים , וניבצר על כן מתושביה לנצל את כוח המים . טחנות המים הקרובות ביותר היו זו של עין פרה מצפון , שהוקמה עוד בתקופה הביזאנטית , וטחנת המים בארטס מדרום , שהוקמה בתקופה מאוחרת בהרבה . כן נוצלו מי נחל דרגות בראשיתו להנעת טחנות ( והוא אף נקרא בקטע זה נחל טחנה - בערבית טחונה , ובצורת רבים טואחין , כלומר , טחנות . ( בתקופה הצלבנית ובזמנים אחרים נעשו נסיונות לנצל את מי השילוח להפעלת טחנת קמח ( ואפילו את מי עין רוגל , אשר בתקופת הגשמים עלו מימיו בחלל הבאר וזרמו כנחל מתגבר , ( אלא שגם אם הצליחו לנצל את מימי המקורות האלו להנעת טחנות קמח , היה זה לתקופות קצרות ובעצמה מוגבלת ביותר . לפיכך עיקר לחמם של תושבי ירושלים עד לראשית המאה הי"ט , מקורו היה בעבודת ידיים . טחנות הסוסים חלק...
To the book |
|
|