גיא בן הינום

גיא בן הינום תוחם את ירושלים מדרום ומדרום-מערב . ראשיתו באזור בריכת ממילא והוא מסתיים בעין רוגל שבכפר סילואן . אגן הניקוז הרחב של הגיא וסמיכותו לירושלים נוצלו בתקופת בית שני . להקמת שתי בריכות אגירה גדולות . שסיפקו במשך דורות מים לעיר העתיקה , הן ידועות כיום כבריכת ממילא ובריכת הסולטאן . מוקד הגיא , שהיה כנראה גם גיא חזיון להתרחשויות ההיסטוריות החשובות , היה מעט מערבה למקום מפגשו עם נחל קדרון , במקום שמצויה ה"תופח , " וחקל דמא , וכן ריכוז גדול של קברים מתקופת בית שני . בתקופת ההתנחלות ובתקופת המלוכה היה גיא בן הינום ציון גבול בין נחלות שבט יהודה ובנימין ( יהו טו , ח , ( גם בתקופת שיבת ציון ניזכר המקום כגבול הצפוני של יהודה . גיא בן הינום נודע כמקום בו היתה מקובלת העברת הבנים למולך , זאת עד לרפורמה הדתית של יאשיהו . לפי ירמיהו יקרא הגיא ובמות התופת שנבנו בו כגיא ההרגה . מכאן השימוש המטאפורי של גהינום כמקום שבו יענשו הרשעים באש לאחר מותם . בימי בית שני שימש גיא בן הינום כקצה המערבי של עיר הקברות . במסורת הנוצרית זהו שדה הדמים ( חקל דמא ) שנקנה תמורת שלושים שקל - מחיר בגידת יהודה איש קרי...  To the book