הקדרים באים

כאשר ידובר באומנים מסורתיים , יעלו בעיני רוחנו קולעי נצרים , אורגי שטיחים , טוות צמר וקדרים עלי אובניים , אותן מלאכות קלסיות שהיו בימים עברו חלק בלתי נפרד מהווי הכפר ויחודו , ברם , בשנים האחרונות הפכו המלאכות המסורתיות לנחלתם של ערביי יהודה , שומרון ועזה , בעיקר מסיבות כלכליות , ותושבי הגליל לא מסוגלים להתחרות עוד במחיריהם הזולים , וכך נותרנו וחצי תאוותנו בידינו . כל אותם ריכוזים מרשימים של מוצרי צמר , חרס ונצרים בכפרי הגליל ובצידי הכבישים , מקורם בשטחים , לשווא נתור אחרי בעלי הדבר בצפון . וכך , מגיעים אנו לעכו , אל אבו שיהאב , הקדר האחרון , בימים עברו , היתה עכו מרכז חשוב לייצור כדי חרס . בתמונה המצ"ב מתקופת המנדט , נראה סוחר הכדים בח'אן אל אביאד , ממש בסמוך וחנותו של אבו שיהאב , הנמצאת ליד פתחו של מסגד אל ג'זאר , מימין , הכניסה עטורה בשיש קררה אפור וצונן . בחדרון הראשון משמאל שהוא על טהרת השיש , היה בימי ג'זאר פחה סביל שהיה שייך למסגד , עם גביעי שיש גדולים מזה ומזה . המאמינים היו שולחים ידם דרך הסורגים , נוטלים כוס נחושת שהיתה רתוקה לסביל בשרשרת . במעמקי חנותו פנימה יושב אבו שיהאב על...  To the book