נחלת שבעה מחדשת פניה

נחום מלצר ויצחק יעקבי שכונה שכוחת אל היתה נחלת שבעה , שהכורת כמעט שעלה להכחידה . השכונה הצפופה והמגובבת , בעלת הבתים הישנים והתשתית הרעועה , עמדה למכשול בכל התכניות העירוניות מתקופת המנדט ואילך , והיא נועדה להריסה . במקומה ביקשו המתכננים להקים את "הסיטי" של ירושלים . הרחיק לכת מכולם האדריכל קלרוויין , שתכניתו אושרה , 1963-ב לפיה עמדו להרוס את השכונה עד היסוד ולהקים במקומה בנייני משרדים עם מרכזי מסחר , פארק וכבישים . שלב ראשון בתכנית זו בוצע כבר הלכה למעשה , עם הקמתו של בית יואל בשנות השישים , שהביא להריסתם של כעשרה מבנייני השכונה הישנים ובהם שרידי ביתו של יואל משה סלומון , שעל שמו נקרא בית יואל . ברם , בשנות השישים גברה בעולם מודעות שימור מורשת העבר . מה שנחשב בימים עברו כנטל שיש להרסו , הפך בזמן החדש לנכס שיש לשמרו ולטפחו . 1986-ב בטלו כל התכניות להריסת נחלת שבעה , והוכנה תכנית מקפת לשימורה ולשיקומה . התכנית , אשר הוכנה על-ידי המחלקה לתכנון העיר בעירית ירושלים ( אדריכליות רות ביקסון וגלוריה למש , ( הגדירה את אפשרויות הבנייה הנוספות לבניינים , ייעדה שטחים למעבר הולכי רגל ולתנועה מוטורי...  To the book