בתי־בנסת בגולן

צבי מעוז ההתיישבות היהודית בגולן בתקופה הרומית mniKnn ובתקופה הביזאנטית איננה מתועדת במקורות הספרותיים , אך הממצאים הארכיאולוגיים מסייעים בשחזור אופייה ותולדותיה . נראה שלאחר הרס הישובים ונטישתם במרד הגדול , נמשך הפער ביישוב הגולן התחתון עד לשלהי המאה השלישית לסה"נ . רק בדבורה שרד בימי המשנה כפר יהודי והוא זוהה על כן באותה תקופה עם "גולן בבשן" עיר המקלט של ימי המקרא . ההתיישבות היהודית בגולן המרכזי חודשה רק במאה הרביעית לסה"נ בגלי הגירה , כנראה מן הגליל . הכלכלה היתה מבוססת על חקלאות ובעיקר על יצור ושיווק שמן זית . הכפרים היו בדרך כלל קטנים בגלל המעיינות הדלים , והם אינם כוללים יותר מכמה עשרות מבנים . בתי הכנסת הראשונים נבנו , ככל הידוע , בראשית המאה החמישית לסה"נ ונוספו עליהם מבנים בראשית המאה השישית . מן החפירות עולה , שבתי כנסת אלה נפגעו ברעשים שפקדו את הגולן במאה השישית , ומצויים בהם שלבים של תיקונים במאות השישית שביעית . רמתם הארכיטקטונית אמנותית של בתי הכנסת בגולן היא גבוהה . בנייתם הושפעה מן הגליל ומן הבשן ובמיוחד מן המרכז היהודי בעיר נוה . בית הכנסת היה מבנה הציבור היחיד בכפרי ...  To the book