משה הרטל בסוף ימי בית שני היה בגולן יישוב יהודי משגשג , שהשתתף במרד הגדול ברומאים . הוא היה שונה מזה שבעבר הירדן הצפוני , שתושביו נשארו נאמנים לרומאים . מדוע מרדו דווקא תושבי הגולן ? את התשובה לכך יש לחפש בתולדות היישוב היהודי בגולן . ברם , לפני שנסקור את תולדותיו של חבל ארץ זה נדון בקצרה בשם "גולן" ושימושיו בכתבי יוסף בן מתתיהו , שהוא המקור העיקרי להכרת הגולן בתקופת בית שני . מכתבי יוסף עולה , שרמת הגולן הייתה מחולקת לשלושה מחוזות מינהליים : א . פניאס , במקורה נסיכות יטורית שהשתרעה על כל צפון הגולן עד לאזור שמדרום לקוניטרה . ב . סוסיתא , מחוז שבתחומיו נכלל דרום רמת הגולן כפי שמעידה הרשימה של העיירות האסורות בתחום סוסיתא . ג . גולן , המחוז במרכז רמת הגולן , בין תחומי סוסיתא בדרום וכנראה בסביבות הכפר חספין שליד מושב רמת מגשימים , ועד לתחומי פניאס בצפון ( כנראה באזור הכפר דבורה . ( השם "גולן" אצל יוסף בן מתתיהו מתייחס כנראה למחוז המינהלי גולן . אין לנו ולו אזכור אחד של יישוב הידוע בתחומי פניאס או סוסיתא כיישוב בגולן . גם חלוקת הגולן ל"עליוך ול"תחתון" אינה מעידה בהכרח , שבנוסף למחוז הגולן...
To the book