הגולן מימי בית שני ועד לתקופה הרומית ביזאנטית לאור המחקרים הארכיאולוגיים

צבי מעוז לאחר תקופת שפל שנמשכה במאות 3 — 7 לפסה"נ ( בדומה לאזורי ספר אחרים בארץ ישראל , ( החלה תקופה של שגשוג מרשים שנמשכה מאות בשנים והגיעה לקיצה רק בתקופה המוסלמית . מספר האתרים שנמצאו ברמת הגולן גדל מ 28 במאה השניה לפסה"נ ל 138 במאה הראשונה לסה"נ — ועד 173 אתרים ויותר במאות 7 — 6 לסה"נ ( מספר האתרים בתקופה הביזאנטית עלה אפוא פי שישה על מספרם בתקופת המקרא . ( במיוחד בולטת הפריחה הישובית של מרכז וצפון הגולן , בהם לא נמצאו לפנים ישובי קבע , בין השאר בשל החורש הצפוף שכיסה אותם . למהפכה ישובית זו חברו כמה סיבות ; המדיניות של מלכי הסלבקים ואחר כך של אלכסנדר ינאי והורדוס ליישב את חבלי הספר של ארץ ישראל ובכללם את רמת הגולן,- התפתחות טכנולוגית , כמו שכלול בתי הבד ואמות המים , שסייעו להקמת ישובים גם באזורי הספר , ולבסוף , גידול האוכלוסין שעודד הגירה והתיישבות באזורי השוליים של ארץ ישראל . התקופה ההלניסטית הישובים הראשונים בגולן בתקופה ההלניסטית , נוסדו בראשית המאה השניה לפסה"נ , בעיקר בדרום רמת הגולן . מרבית הישובים נוסדו בשולי המישורים הפוריים , מעל למעיינות הנובעים במצוקים ובעמקי הנחלים ...  To the book