מרעי שואל "שו הדא?" והיא עונה "ת'לול"

" וזה עובד" או מה מרעי חליחל נמנה עם עושי הנפלאות בגליל והוא "מסיר היבלות בכישוף" מן הספר הקודם . עפר גביש מקיבוץ יפתח פגש אותו בביתו שבכפר עכברה אחרי שנואש מטיפול קונבנציונלי ביבלות של בתו , ולקח חלק בטקס כמעט מיסטי של הסרת יבלות ללא מגע יד אדם . בסבלנות חיכה שהשמש תהיה "טובה , " וחרש פסע עמו בשיירה תמוהה לבית הקברות , לקבור את חוטי הטיפול . משנשאל "איך הידיים של הילדה היום ? " "חלק כמו טוסיק של תינוק , " השיב מניה וביה . להל ן מובא תאור ביקורו במקום . העניין הציק לנו כבר זמן רב , אפשר לומר כמה שנים , אף שהילדה עצמה עולת ימיבז . פעם נתקלנו בספר שסיפר את הסיפור , אבל שם זה נראה יותר פולקלור מאשר עניין רציני , והתייחסנו לכך בהתאם . אני זוכר , שכשקראתי " כשאתם באים למרעי , העלו בעיות אמיתיות ואל תנסו אותו בסתם שטויות , " לא נתתי דעתי שבעצם יש אצלנו בעיה שמתאימה לטיפולו , אבל אז קיבלנו משני רופאים כמעט את אותה העצה , וערב אחד באתי לאשתי ואמרתי : "זהו , מנסים את מרעי . " מרעי חליחל הוא פלאח בא בימים , הגר בכפר עכברה שלמרגלות צפת . למחייתו הוא רועה עזים . הטיפול ביבלות הוא משהו שבין תחביב ל...  To the book