קמיעות לחשים והשבעות ברפואה העממית בקרב הבדווים בנגב ובסיני

ששון בר צבי הקדמה : שלום צבר הקדמה : קמיעות ומשמעותם השימוש בקמיעות רווח בכל התרבויות כמעט , והאמונה בכוחם ידועה למן שחר ההיסטוריה ועד ימינו . מיוחסים להם סגולות מרפא נגד מחלות , מקרי נכות ושיגעון , וחשוב לא פחות - הגנה על הפרט והקהילה : הרחקת סכנות ופורענות , הגנה מעין רעה , הכנעת אויבים ומזיקים , הגנה על הבית והרחקת פחדים , בעיקר פחד מן הבלתי נודע . לקמיעות שימוש חשוב בתחום האישי , כמו ביחסים שבינו לבינה - מציאת ובחירת בן זוג מתאים , ריפוי עקרות ואין אונות , הבטחת פריון ולידת בנים זכרים , שמירה על שלום בית ושיפור מעמדו של הפרט , פרנסתו ויחסיו עם הסביבה . לקמיע מגוון צורות ואופני הכנה . בדרך כלל זהו חפץ קטן הנישא על הגוף או מוחזק בקרבתו . ואכן , המילה העברית יקמיעי באה מן הפועל הארמי 'קמע / שהוראתו לקשור , לכרוך או לענוד - והכוונה היא לקשירת עצם כלשהו על הגוף ( למשל , "מעשה באשה אחת שנישאת לחבר והיתה קומעת על ידו תפליך , תוספתא דמאי ב יז . ( שני סוגי קמיעות עיקריים התפתחו בתרבויות השונות - קמיעות מהטבע וקמיעות מעשי ידי אדם . על הסוג הראשון נמנים חומרים שנלקחו ישירות מהטבע - חי , צומח ...  To the book